top of page

ילדות בטעם חמוץ: על חמציץ וחומעה

אני לא מכירה ילדה או ילד שלא אוהבים חמציצים. כאשר אני מכריזה במפגשי הליקוט שאנחנו נלקט עכשיו את הצמח שילדות וילדים הכי אוהבים ברור לכולם על איזה צמח אני מדברת.

אני זוכרת את ההתרגשות האישית שלנו לפני שנים רבות כאשר הדשא ליד המועדון היה מתמלא חמציצים. אני רואה בהדרכות היום איך בני נוער מלקטים אלומות גדושות גבעולי פריחה בהתרגשות ושומרים עליהן כאילו מצאו מטמון שהיה חבוי שנים רבות. 

אך לא רק החמציץ גורם להתרגשות שכזאת, כאשר אני חותכת עלים רחבים לחתיכות ומחלקת, אני תמיד מחכה לראשונה או לראשון שיטעמו ויתרגשו, יופתעו ולא יבינו, איך מצאתי חמציץ עם עלה כזה גדול, אך זהו בכלל לא חמציץ, זוהי חומעה.

פרחי חמציץ (לרקע עלי סרפד)
פרחי חמציץ (לרקע עלי סרפד)

חמציץ נטוי, בשמו המלא, אינו צמח מקומי. למעשה, הוא מין פולש אשר הגיע לארץ מדרום אפריקה. העלים שלו תלתניים כלומר מחולקים ל-3 עלעלים בצורת לב ועליהם כתמים קטנים חומים. לחמציץ מנגנון הגנה מרתק, כל הגבעולים שלו מחוברים בנקודה אחת אשר נקראת שנץ וכאשר מושכים אותם הם נחתכים בקו ישר, כאילו נגזרו במספריים. המנגנון הזה מאפשר לו לשמור


על הפקעות התת קרקרעיות שלו אשר מהוות איבר רבייה וגטטיבי (רבייה ללא האבקה). הפקעות מתרבות בקלות ובמהירות, לכן אם החמציץ מופיע בחצר שלכם, כנראה שתוך זמן קצר הוא יקשט את כולה. המנגנון הזה גרם לכך שצמח החמציץ יהיה נפוץ מאוד בכל חלקי הארץ וניתן למצוא אותו בסביבת יישובים או בחורשים ושדות בור. 

נהוג ללקט את גבעולי הפריחה ולמצוץ אותם, אך ניתן לצרוך בכמויות קטנות את כל חלקי הצמח העילאים: גבעולים, עלעלים ופרחים.

הם בעלי טעם חמוץ כי הצמח מייצר חומצה אוקסלית או בשמה העברי חומצה חומעתית.

חומצה זאת נותנת לו את הטעם המיוחד, אך צריכה רבה וקבועה שלה גורמת לבעיות בכליות, לכן יש לצרוך ממנה במשורה.


עלעלים של חמציץ נטוי
עלעלים של חמציץ נטוי




חומעה מסולסלת
חומעה מסולסלת

סוג צמחים נוסף שמכיל את החומצה וממנה קיבלה החומצה את שמה בעברית הוא החומעה.

זוהי קבוצת צמחים אשר מכילים חומצה אוקסלית ובעלי טעם חמוץ.

יש בארץ 11 מינים של חומעה אשר נפוצים באזורים שונים של הארץ: באזור הים תיכוני, באזור החוף וגם במדבר.

באזור השפלה ניתן למצוא במקומות רבים את החומעה המסולסלת. זהו צמח רב שנתי בעל עלים ארוכים ורחבים אשר הסתכלות עליהם מן הצד תגלה את הסלסול שלהם. הצמח בעל שושנות עלים גדולות, כלומר מספר רב של עלים גדלים מאותה נקודה בצמח. העלים של החומעה המסולסלת ארוכים ויכולים להגיע לאורך של מטר. ריכוז הטעם החמוץ נמצא בעורק המרכזי של הגבעול. החומעה נפוצה בעיקר בשולי שדות בעלי אדמות כבדות והיא חובבת של קרקע לחה, לכן מאוד נפוץ למצוא אותה בתעלות מים או ואדיות.

מכיוון שזהו צמח רב שנתי, חשוב מאוד להקפיד ללקט מספר עלים מכל שושנה ולאפשר לצמח להמשיך להתפתח ולאגור מזון.







הן החמציץ והן החומעה מעניקים טעם חמוץ ונעים בבישול, אך בעיני חמציץ מתאים יותר לסלטים חיים מכיוון שחלקי הצמח רכים מאוד ואילו החומעה מתאימה יותר בבישול כי העלים שלה יותר גסים במרקמם.

אלו המתכונים החמוצים שאני אוהבת להכין:


סלט חמוץ-מתוק


מצרכים:עלים וגבעולים של חמציץ, קולורבי, מלפפון, צמוקים/רימון/ קלמנטינה, תפוז.

חותכים את המלפפון והקולורבי לקוביות.

קוצצים את עלי וגבעולי חמציץ.

בוצעים פלחי קלמנטינה או גרעיני רימון או מפזרים את הצימוקים.

סוחטים את התפוז לקבלת מיץ.

מערבבים את כל המרכיבים ומתבלים בעזרת מיץ התפוזים ומעט מלח ופלפל.



תבשיל חמוץ מתוק


מצרכים: עלי חומעה ו/או עלים וגבעולים של חמציץ , כרוב , בצל ואורז


קוצצים את הבצל ומטגנים עד הזהבה.

קוצצים את הכרוב ומוסיפים לסיר.

קוצצים אצ עלי החומעה והחמציץ דק ומוסיפים לסיר לאחר שעלי הכרוב התרככו מעט.

מבשלים עד להתרככות של כלל העלים.

מתבלים במלח ופלפל.

מבשלים אורז ומערבבים יחד עם התבשיל.


סלט ירקות קלויים ועלים חמוצים


מצרכים: פלפלים או קישואים, עלים וגבעולי חמציץ או עלי חומעה, תבלינים


קולים את הירקות על רשת מעל האש עד להתרככות והשחמה.

במקרה של פלפלים מסירים את הקליפה במקומות השחורים והשרופים.

חותכים את הקישוא והפלפל לחתיכות קטנות.

קוצצים את עלי החמציץ או עלי החומעה.

מערבבים יחד את הירקות והעלים החמוצים ומתבלים בשמן זית, פלפל שחור ומלח.



רוצה ללמוד עוד על חמציץ נטוי? ועוד על הטבע בקרבת הבית?

מוזמנת לרכוש את גיליון ינואר של לגלות את הטבע מחוץ לבית, ללמוד עוד על החמציץ, לקבל עוד מתכונים וגם ללמוד על ציפורים, על הגשם, על עץ האורן ומה אפשר ליצור ממנו.






Comments


bottom of page